מזונות הם תשלומים חודשיים עבור הוצאות הקיום השוטפות של הזכאי להם. חוק המזונות האזרחי מפנה לכללי הדין הדתי – הדין העברי ביחס ליהודים, בכל הקשור למזונות. לכן, גם בתי המשפט לענייני משפחה (ולא רק בתי הדין הרבניים) אמורים לפסוק מזונות על פי הדין הדתי. פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 יצר שינוי מהותי בתחום מזונות הילדים, כמפורט בהמשך.
מזונות אשה
- מזונות אשה הם חלק מחיובי הבעל היהודי לאשתו. לכן, מזונות האשה משולמים עד הגט. בדרך כלל משולמים מזונות אלו במהלך תקופת הפרידה בין הצדדים.
- כל עוד הם משולמים, אמורים מזונות האשה לשמר את רמת החיים לה הורגלה האישה.
- הכנסות האשה, מעבודה או ממקורות אחרים, מקוזזות ממזונותיה.
- על פי הדין העברי, התנהגויות מסוימות של האשה, כמו בגידה, מרידה (סרוב לחיות חיי אישות) וסירוב לגט, מהוות עילה להפסקת המזונות.
מזונות ילדים
- ע"פ ההלכה העברית חייב אב יהודי לספק את צרכיו ההכרחיים של ילדיו. צרכים הכרחיים מוגדרים כמזון, לבוש, מדור, הוצאות מדור, חינוך ורפואה. צרכים נוספים כגון, חוגים, קייטנות, בילויים וכו' מוטלים על שני ההורים ביחס ליכולותיהם הכספיות.
- חובת תשלום המזונות, ע"פ הדין, חלה עד גיל 18. בתקופת השירות הצבאי חובה משולמים מזונות מופחתים – 1/3 מסכום המזונות ששולם עד אז.
- פסק הדין של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 חולל שינוי מהותי בתחום וקבע כי במצב של משמורת משותפת לילדים מעל גיל שש, לא ישולמו מזונות כאשר הכנסות ההורים דומות. בצד השינוי שיצר פסק הדין, נותרו שאלות פתוחות רבות באשר לחישוב מזונות הילדים וקיימת פסיקה לא אחידה בנושא.
קביעת המזונות משפיעה על גובה ההכנסה הפנויה הנותרת בידיו של כל אחד מבני הזוג ובכך מביאה לידי ביטוי את המחיר הכלכלי, המיידי והיומיומי של הגירושין. מאחר והפרדת בית אחד לשני בתים קשורה כמעט תמיד בהורדה משמועתית של רמת החיים, מנקזים אליהם הדיונים במזונות חרדות ודאגות קיומיות של שני בני הזוג והופכים אותם, לא פעם, לקשים ומרים.
הקושי הכלכלי האובייקטיבי מתערבב גם עם הכעסים, העלבונות והרצונות השונים של בני הזוג. כך למשל, מי שאינו רוצה להתגרש מתקשה בדרך כלל לעכל את העובדה שבנוסף לפירוק הנישואין, תרד גם רמת החיים שלו ושל ילדיו ומצפה שהצד השני יישא בכל, או רוב המחיר הכלכלי. אבל, גם מי שבחר בגירושין מופתע פעמים רבות מהמחיר הכלכלי הנלווה אליהם ובדרך כלל אינו מוכן ואינו יכול לשאת בהם לבדו.
קביעת גובה המזונות, הן בבתי המשפט והן בהליכים הסכמיים, מחייבת בדיקה ריאלית של הוצאות והכנסות המשפחה, תוך התייחסות לכללים המקובלים, וחוסר הוודאות הנוכחי.
ההליכים ההסכמיים מאפשרים להתאים את גובה המזונות לצרכי הילדים והצדדים גם אם התוצאה עליה יסכימו בני הזוג תחרוג מהתוצאות המשפטיות הצפויות.
ההליך ההסכמי מאפשר לבני הזוג לבחור בתוצאה הרצויה לו ולהקטין בכך את אי הוודאות המשפטית.
המדריך למתגרשים נכתב על ידי עו"ד חמוטל גת, המתמחה למעלה מעשרים שנה בגישור במשפחה ובגישור גירושין.
המדריך אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.
