הכנה

בין אם בחרתם להיפרד באמצעות מאבק משפטי ובין אם בהליך הסכמי, הכנה יעילה ויסודית תזרז את התהליך ותצמצם את הפער בין הציפיות לתוצאות.

ההכנה כוללת מספר צעדים שיפורטו בפרק זה. שלושת הצעדים הראשונים מתאימים לכלל הליכי הגירושין – הן בדרך של מאבק משפטי והן בהליך הסכמי, שלושת האחרונים מתאימים בעיקר להליכי גישור אבל יכולים לעזור גם במקרים אחרים.

גיבוש יעדים

נסו להגדיר את המטרות שלכם, ובהמשך הכינו סדר עדיפויות במטרות שלכם, לשם כך תוכלו להעזר ברשימה הבאה:

מגבלות המציאות – ישנם דברים שאינם בשליטתנו. כך למשל, כמעט תמיד כרוכים הגירושין בירידה משמעותית ברמת החיים, לפחות בתקופה הראשונה. לכן משמעות המשפט "אני רוצה להתגרש אבל לא מוכן להוריד את רמת חיי", היא למעשה "אני לא מוכן להתגרש". גם הרצון הטבעי לשהות עם הילדים כמה שיותר זמן ולעזור להם לעבור את התקופה הקשה, לא תמיד אפשרי. במקרים רבים הוא מתנגש עם האתגרים הכלכליים של הפרידה, המחייבים לעיתים שעות עבודה ארוכות יותר, הבאות גם על חשבון הזמן עם הילדים. צריך לקחת בחשבון כי עוד לפני ההתפשרות עם בן הזוג השני יש להתחשב במציאות המשתנה.

לא כל מאבק הוא מאבק ראוי – המשבר המאפיין את תקופת הגירושין, ריבוי הלחצים וההחלטות, יחד עם סערת הרגשות, גורמים לא פעם להתעקשות על מטרות שוליות יחסית תוך סיכון המטרות החשובות באמת. אם הסכמתם על הסדרי ההורות והשהות של הילדים עם ההורים, לא בטוח שכדאי לנהל מאבק מר, עד כדי פיצוץ ההסכם, על השאלה האם הילדים ישובו לביתה של האם בשעה 20:30, או 19:30.

מחירים – כמעט לכל החלטה שתקבלו, יש מחיר. אם רוצים שהילדים ילונו בבתים של שני ההורים, צריך לאפשר להם הסדרי מגורים ראויים בשני הבתים וזה עולה כסף, שכנראה יחסר בתחום אחר. מי שרוצה להשאיר ברשותו את בית המגורים, צריך לבדוק האם יוכל לעמוד בתשלומי המשכנתה בעצמו. בידקו את המחירים והאם אתם יכולים או רוצים לשלם אותם.

איסוף מסמכים

חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג היא נושא מרכזי כמעט בכל גישור משפחתי. לפני שמחליטים איך לחלק, חשוב לדעת במדויק מהם פרטי הרכוש השונים ומה ערכו הכספי של כל פריט רכוש. רוב המידע ביחס לרכוש קיים במסמכים שונים, אותם רצוי לאסוף לפני שמתחילים לדבר על חלוקת הרכוש. חשוב מאד כי המידע והמסמכים יהיו נגישים לשני בני הזוג ולא יישארו ברשותו של אחד מהם בלבד.

לדוגמא – יעל וזיו הגיעו לגישור עם הסכמה שאין צורך לאזן את הפנסיות הרשומות על שמם, מאחר והנחת המוצא שלהם הייתה כי הם צברו סכומי פנסיה דומים. לדבריהם, גם אם יש פער של כמה אלפי שקלים, הם לא מעוניינים "להתעסק" איתו. בדיקת תדפיסי קופות הפנסיה העלתה כי קיים פער של כמה מאות אלפי ₪ לטובת יעל ובעקבותיה נבחנה ההסכמה הראשונית מחדש.

איסוף המסמכים מגלה לפעמים "אוצרות אבודים" של חשבונות בנק, או חסכונות שונים שנשכחו, ובמקרים אחרים מתגלים למרבה הצער חובות שיש להתמודד איתם. כך או כך, חשוב כי שני בני הזוג ידעו מהו היקף הרכוש והחובות לפני שהם מקבלים החלטות וחותמים על הסכם.

מובן שגם במהלך הגישור ניתן להשלים ולאסוף מסמכים חסרים, אבל איסוף מוקדם של המסמכים יזרז את התהליך וייעל אותו. מטבע הדברים, פרטי הרכוש משתנים בין זוג לזוג וכך גם המסמכים שיש לאסוף.

להלן, רשימה חלקית של פרטי רכוש ומסמכים אופייניים. לא כל זוג יצטרך את כולם וחלק מהזוגות יידרשו לאסוף מסמכים נוספים:

הכנסות – תלושי שכר לשכירים, דו"חות שנתיים לעצמאים.

הוצאות – פירוט הוצאות משק הבית והילדים.

חשבונות בנק – תדפיסי חשבונות, חסכונות, פק"מ, חשבונות דולריים, השקעות, הלוואות וכו'.

זכויות – פנסיות, ביטוחי חיים, קופות גמל, קרנות השתלמות וכו'

נכסי מקרקעין – נסחי טאבו, תדפיסי משכנתאות.

מניות ואופציות – מסמכים המעידים על קיומן ועל התנאים למימושם.

עסקים – למשל, הערכת שווי של עסק.

ביטוחים שונים – ביטוח רכוש, ביטוח תכולת בית, ביטוחי בריאות וכו'.

חובות – אישורים מעודכנים.

הסכמי ממון – לזוגות שחתמו ביניהם על הסכם ממון.

מסמכים אישיים – תעודות זהות, תעודות נישואין.

תמיכה נפשית

בני הזוג – משך הזמן של תהליך הגירושין משתנה מאד בין זוג לזוג, אבל כמעט תמיד הוא נראה, לבני הזוג המצויים בו, ארוך מידי ומלא קונפליקטים, סערת רגשות, כעסים, פגיעות ורגשי אשמה. כדי להתמודד עם הקושי, מומלץ להיעזר בכל תמיכה רגשית שתוכלו לגייס. אפשר לבחור בטיפול נפשי מקצועי, קבוצת תמיכה של משפחה, חברים, או טיפול אלטרנטיבי. חשוב לבחור בתמיכה המתאימה לכם, ולהיעזר רבה.

הילדים סובלים בדרך כלל מתהליך הגירושין שלכם. אל תקשו עליהם עוד יותר. הימנעו מלערב אותם במאבקים ביניכם, הן במאבקי הכוח בבית והן במאבקים המשפטיים. נסו להיות קשובים אליהם ולהבין את צרכיהם. עדכנו את המורה או הגננת על הגירושין ובקשו שידווחו לכם על שינויים בהתנהגותם. דברו עם הילדים. אם יש צורך התיעצו באנשי מקצוע מתחום הטיפול, או הפנו את הילדים לטיפול מקצועי. אל תסיתו אותם כנגד ההורה השני. אל תשמיצו את ההורה השני בפניהם. אל תחקרו אותם על יחסיהם עם ההורה השני. אל תגרמו להם להסתיר מכם את אהבתם להורה השני. אל תשכחו את מקומכם כהורים ואת מקומם כילדים.

הכנה להליכים הסכמיים

הגדרת צרכים

לכולנו, כבני אדם, יש צרכים מגוונים המתייחסים להיבטים שונים של החיים – צרכים פיזיים, רגשיים, חברתיים, צרכי בטחון וצרכים של ביטוי עצמי. אחד המאפיינים של משבר וקונפליקט הוא שצורך מסוים, או רגש חזק, משתלטים ו"מוחקים" את שאר הצרכים החיוניים. למשל, מי שרוצה לנקום בבן זוגו ולהרוס אותו כלכלית עלול "לשכוח" שהדבר יגרום לפגיעה קשה בילדים. כך גם, השתלטות של פחד ודאגה עלולה לגרום להתבצרות בעמדות שלא מאפשרות לקבל הצעת פשרה טובות.

הצרכים של הילדים חייבים גם הם להיבדק ולקבל מענה בהליך הגישור. הבעיה היא שלא תמיד קל להבחין בין הצרכים האישיים שלי כהורה, לבין הצרכים של הילדים, במיוחד בזמנים של משבר וסערה רגשית. למשל, האם הדרישה שהילדים ישנו כל הלילות בבית שלי נובעת רק משיקולים של שמירת היציבות בחיי הילדים? האם ייתכן שהיא עונה גם על הצורך שלי לא להישאר לבד? ואם כך, האם צרכים אחרים של הילדים, כמו שמירת הקשר עם ההורה השני, לא מתנגשים עם הצורך שלי?

בנוסף, גישור מצליח רק בתנאי שגם צרכיו של הצד השני מקבלים מענה. למי שמעוניין בהצלחת הגישור, כדאי מאד להכיר ולהבין היטב גם את הצרכים של השני. איך לעשות זאת?

פנו לעצמכם זמן והכינו את רשימת הצרכים שלכם – למשל, מהי ההכנסה החודשית שתספק לכם רמת חיים סבירה? האם אפשר להגדיל את ההכנסה? ואם כן, מה יעזור לכם בכך – זמן פנוי? שינוי מקום מגורים? שקט נפשי? האם בן הזוג (או מישהו אחר) יכול לעזור בכך – למשל, אם ייקח על עצמו להיות יותר זמן עם הילדים? או שאולי תחלקו בהוצאות מטפלת בזמן ששניכם עובדים?

חשבו על הילדים שלכם והכינו את רשימת הצרכים שלהם  – מה חשוב להם לדעת ומה חשוב להם לא לדעת על מערכת היחסים הזוגית ועל נסיבות הפרידה? מתי ואיך נכון להעביר אליהם את הידיעה על הפרידה? כמה זמן ישהו עם כל אחד מההורים? מהם ההסדרים המתאימים להם ביותר? היכן יגורו וילמדו? איך אתם כהורים תמשיכו לקבל החלטות משותפות בקשר לילדים? איך תעשו זאת מבלי לפגוע בהם?

אתגר לא קל אבל חשוב – נסו לפרט את רשימת הצרכים של בני הזוג שלכם – לדוגמא, מה ההכנסה החודשית שתספק להם רמת חיים סבירה? כצעד ראשון נסו לקחת את רשימת הצרכים שהכנתם לעצמכם ובדקו אותה ביחס לבני הזוג.

התנהגויות מקדמות והתנהגויות מפריעות

הגבר הגיע ראשון לפגישת הגישור והתמקם על אחד הכיסאות בחדר. כעבור כמה דקות נכנסה האישה, בחרה לעצמה כסא, סובבה אותו, התיישבה עם הגב כלפי הגבר והודיעה "איתו אני לא מדברת!" בתגובה, קם הגבר מהכסא ואיים לעזוב את הפגישה. בהתחלה נראה היה כי האישה רוצה להכשיל את הגישור ולכן מסרבת לדבר, אבל בירור קצר גילה כי היא מעוניינת מאד לקיים את הגישור. מה גרם לאותה אישה להתנהג באופן שעלול להכשיל את רצונותיה?

התנהגויות מפריעות הן כל התנהגות שמטרתה לפגוע בבן הזוג, לדוגמא: הטחת האשמות כלפי בן הזוג, קוצר רוח, שימוש בביטויים מעליבים, גלגול עיניים ועוד – כולן פוגעות ביכולת לנהל משא ומתן ומפחיתות את הסיכוי להגיע להסכמה. הסיבה לשימוש בהתנהגויות מפריעות נובעת במקרים רבים משילוב של כעס ופחד. כעס על הצד השני ופחד מפני עצמי, שאוותר ואסכים לתוצאות שאינן רצויות לי. אלא שמבחינת הצד השני מדובר בתוקפנות כלפיו ולכן התגובה תהיה, בדרך כלל, התנהגות מפריעה נגדית, שבתורה מייצרת תגובת נגד קשה עוד יותר אצל הראשון וחוזר חלילה. כך נוצר מעגל קסמים ש"מוכיח" כי הכעס והפחד הראשוניים "מוצדקים" ואף מגביר אותם, כמו בדוגמה שלמעלה. מכאן, קצרה הדרך לפיצוץ המשא ומתן.

לעומתן, התנהגויות מקדמות מבטאות יחס של כבוד ואכפתיות כלפי הצד השני, גם תוך כדי ויכוח ועמידה על דעותי, והן מתבטאות בשתי דרכים עיקריות:

ניסוח בהיר של הצרכים שלי – כשברור לי מה אני רוצה ומהם סדרי העדיפויות שלי, כשברור לי על מה אוכל לוותר ועל מה לא, קל יותר להקשיב לבן הזוג הקשבה אמיתית ללא התפרצויות וקטיעת דבריו.

התעניינות בצד השני על ידי שאלות כמו "כמה פעמים בשבוע את צריכה להישאר עד מאוחר בעבודה?", או אמירות כדוגמת "ברור לי שגם אתה צריך להמשיך לחיות טוב אחרי הפרידה."

התנהגויות מקדמות אינן מבטאות הסכמה לעמדת השני או ויתור על עמדתי. ההפך הוא הנכון, התנהגויות מקדמות מאפשרות לי לבטא בתקיפות את הצרכים שלי מבלי לפגוע ולהשפיל את השני, ובכך מייצרות אווירה נינוחה ומאפשרות להגיע להסכמות הוגנות בזמן קצר.

אופן הניסוח חשוב ביותר -אמירה כמו "אתה אבא נהדר" היא התנהגות מקדמת, לעומת זאת המשפט "אתה אמנם בן זוג גרוע אבל אבא נהדר" הרבה פחות יעילה, מי שמואשם בהיותו בן זוג גרוע לא תמיד פנוי לשמוע את החלק השני של המשפט.

אז מה עושים?

התנהגויות מקדמות – דמיינו שאתם נמצאים בויכוח עם בן/בת זוגכם. כעת נסו לחשוב אילו התנהגויות שלכם תורמות לדיון יעיל ומקדם.

התנהגויות מפריעות – עדיין באותו ויכוח דמיוני, חישבו אילו התנהגויות שלכם עלולות להפריע לדיון ו"לתקוע" אותו.

בדקו עם עצמכם מה תוכלו לעשות כדי להימנע מהתנהגויות מפריעות ומה יעזור לכם להתנהג באופן שיקדם את הדיון.

חשבו על בן/בת הזוג שלכם – מהם ההתנהגויות המפריעות ומהן ההתנהגויות המקדמות שלהם? נסו לחשוב מה אתם יכולים לעשות כדי להפחית את ההתנהגויות המפריעות ולעודד את ההתנהגויות המקדמות שלהם.

סבלנות

הגישור, למרות יתרונותיו הרבים, איננו תהליך קל והוא כרוך גם באכזבות ותסכולים. בצד ההתקדמות לקראת הסכמה קיימים גם זמנים של עיכוב ונסיגה ותקופות של חוסר וודאות. מי שמתקשה להתמודד עם הקושי וחוסר הוודאות עלול להגיב בשתי דרכים אופייניות –

האחת, ויתורים מרחיקי לכת, במטרה להגיע במהירות להסכם ו"להיפטר" מהקושי. המחיר עלול להתבטא בהסכמה לתוצאות קשות שילוו אותו לאורך זמן, ואשר ניתן היה להימנע מהן.

השניה, קוצר רוח המתבטא בהצגת דרישות מקסימליות ועמדות בלתי מתפשרות, במטרה להפחית את חוסר הוודאות והסיכון. במקרה זה המחיר עלול להתבטא בהסלמה ופיצוץ התהליך.

בהליכים הסכמיים צריך להתכונן למו"מ מורכב ולהצטייד באורך רוח ואסרטיביות יחד עם נכונות לראות את צרכי בן הזוג.

לא תמיד ניתן לבצע את כל הצעדים שתוארו כאן כבר בשלב ההכנה. בירורם של חלק מהדברים עשוי לגלוש לתוך התהליך עצמו. ועדיין, אם ברצונכם לשלוט בתהליך ולא להגרר בעקבותיו, אל תוותרו על הצעדים הללו, גם אם בשלבים מתקדמים יותר של התהליך.

המדריך למתגרשים נכתב על ידי עו"ד חמוטל גת, המתמחה למעלה מעשרים שנה בגישור במשפחה ובגישור גירושין.

המדריך אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.